דבר תורה וארא

בברית בין הבתרים, ה' הודיע לאברהם על גלות מצרים שצאצאיו יעברו:
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. (בראשית ט"ו:י)
כלי יקר מבחין שגזירה זו כוללת ארבעה מרכיבים: בנוסף לגרות, עבדות ועינוי המפורשים בפסוק, הגזירה כוללת גם ריחוק השכינה מבניו של אברהם, בני ישראל. משמעות המילים "בארץ לא להם," היא ריחוק השכינה, שהרי חז"ל דרשו "כל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה" [בבלי, כתובות ק"י:] והסיבה שריחוק השכינה מוצג בפסוק צמוד לגרות ישראל היא "כי הא בהא תליא, שריחוק השכינה נמשך מן הגרות שיהיו כגרים בחוצה לארץ במקום ריחוק השכינה."
וכנגד ארבעת המרכיבים של גלות מצרים, ה' יתברך הבטיח ארבע לשונות של גאולה "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי," כפי שה' הודיע למשה רבינו
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. (שמות ו:ו-ז)
הפסוקים מפרטים תהליך הגאולה: קודם כל, ה' יתברך יציל את עמו "מן הדבר המסוכן ביותר והוא העינוי," ואחר כך יבטל את עבדותם, ואחר כך יצילם "מן הקל שבכולם והוא הגרות," ובסוף, הקב"ה יקריב את בני ישראל אליו, " וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים," ויביא קץ לריחוק השכינה מהם.
בפסוק ההמשך, ה' מודיע:
וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'.
ישנם הרואים פסוק זה כמציג את הגאולה החמישית, אך לדברי הכלי יקרת אין בפסוק זה גאולה נוספת, אלא פירוט הגאולה הרביעית, "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים." היות וריחוק השכינה קשור לשהיית בני ישראל בחוץ לארץ, " וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ" היא הקיום של "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים." [דוד מגנצה]

שבת שלום!
ועד בית הכנסת