דבר תורה ויגש

וַֽיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶֽל יַעֲקֹב אֲבִיהֶֽם: (בראשית מ"ה:כ"ה)
לכאורה פשוטו של סדר המקרא "ארץ כנען אל אביהם" מודיע שאחי יוסף היו חייבים להגיע ארצה כנען כדי לבוא אל אביהם, והגעה אל אביהם הייתה ייעוד מסע הבנים.
מדרש שכל טוב מעיר:
"אל יעקב אביהם" - לבשרו תיכף לביאתם:
בלי להזכיר את הערת שכל טוב, רבי משה אלשיך מרחיב את הנושא, כאשר הוא מפרש שהמילים "אל יעקב אביהם" באות להדגיש שמיד עם בואם ארצה כנען האחים פנו לראות את אביהם ולא את משפחותיהם האישיות. הרי מטבע הדברים, בני אדם השבים הביתה ממרחקים " כל ישעם וכל חפץ תחלת מעשיהם לבקר את ביתם נשיהם וטפם ואחרי כן יתעסקו בשליחותם," ועל אחת כמה וכמה כאשר "בביתם אין לחם להשיב נפש" והם "ממרחק יביאו לחמם." ואם כן היינו מצפים שאחי יוסף יפנו קודם למשפחותיהם ורק אחר כך למלאות את שליחות יוסף לבשר לאביהם שהוא חי ולהורידו מצרימה. והפסוק מודיע שאחי יוסף "כל כך היו להוטים על בשורה טובה יבאו לבשר את אביהם, כי מאז עלו ממצרים וכאשר באו אל ארץ כנען כי שם ביתם כל ישעם וכל חפץ לא היה רק אל יעקב, ואליו הלכו דרך ישרה לבשרו קודם כל דבר," שהם פנו ישירות ליעקב אביהם ולא למשפחותיהם האישיות כדי למלאות בהקדם האפשרי את שליחותם.
הנצי"ב רואה דיוק משמעותי בסדר הדברים בפסוק: מבחינת האחים, בואם לארץ כנען הייתה העיקר והגעה אל אביהם הטפל, :
בשביל שידעו כי יהיו נפרדים מארץ הקודש חיבבו הארץ ויבאו תחילה בשביל הארץ ואחר כך אל יעקב.
ואכן, כאשר האחים חזרו מביקורם הראשון במצרים, הפסוק מודיע "ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען," [בראשית מ"ב:כ"ט] בסדר הפוך מסדר הפסוק שלנו, ושם מעיר הנצי"ב:
עיקר ביאה היה לאביהם וגם בשביל שהיא ארץ כנען.
מהערותיו המאירות של הנצי"ב אפשר להבין שבני יעקב אהבו לא רק את אביו מולידם אלא גם את ארץ מולדתם, שברמה מסוימת היא המולידה הרוחנית שלהם. [דוד מגנצה]

שבת שלום!

ועד בית הכנסת