דבר תורה וירא

וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. (בראשית כ"ב:י"ב)
כך דיבר מלאך ה' עם אברהם אבינו, כאשר בנו יחידו אהובו היה עקוד על המזבח בהר המוריה.
הגאון מווילנה מקשה על שימושו של המלאך במילה "ממני," שהרי ברור שאברהם אבינו לא הקריב את יצחק למלאך, והמלאך היה אמור להוסיף לדבריו "נאום ה'," כפי שהיה באמרתו השניה לאברהם [להלן, פסוק ט"ו].
ספורנו הקדים את הגאון בכמאתיים וחמישים שנה והרגיש את הקושי בניסוח המלאך "ממני." ספורנו מפרש שהמלאך אמר לאברהם אבינו:
אתה ירא אלהים יותר ממני, שאני מלאך; וראוי למעלה יותר ממני, כאמרם ז"ל "גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת." [בבלי, סנהדרין צ"ג.]
נראה שאין פירושו של ספורנו משתלב עם מבנה הפסוק. אילו המסר של המלאך היה שאברהם ירא אלהים יותר ממנו, לכאורה מקומה של המילה "ממני" היה צריך להיות מיד אחרי המילים "כי ירא אלהים אתה," ולא בסוף הפסוק.
הגאון מבאר את אמרת המלאך על פי הגישה הקבלית שעל ידי קיום מצוה נברא מלאך, [אלשיך, שמות ל:ט"ז] ומוסיף הגאון "וגם ידוע שלפי גודל האהבה והזריזות והיראה והכוונה בעת עשיית המצוה, כך היא מדרגתו של המלאך הנברא מהמצוה זאת." והמלאך שדיבר עם אברהם אבינו היה אותו מלאך שנברא על ידי מצוות העקידה. בהתאם לכך, הגר"א קורא את הפסוק "עתה ידעתי ... ולא חשכת את בנך את יחידך ממני" עם פסיק בין המילים "יחידך" ו"ממני,"
ומשמעות אמרתו של המלאך היא "מתוך מדרגתי הגדולה, אני יודע את גודל מעלתך ביראת ה'," היינו הסיבה ש"עתה ידעתי" היא "ממני."
נראה לעניות דעתי שפירושו של הגאון פחות מאולץ מזה של ספורנו. (דוד מגנצה)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת