דבר תורה חיי שרה

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. (בראשית כ"ג:א')
לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת עשרים לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי: (רש"י)
על פי הערת רש"י, חזרת הפסוק על המילה "שנה" מיועדת להשוות את כל שנותיה של שרה אמנו זו לזו.
רבי נתן, יורשו הרוחני של רבי נחמן מברסלב כותב:
כי זהו עיקר השלימות שיתחיל לחיות בכל פעם, שאפילו כשמגיע לימי הזקנה יהיה בעיניו עדיין יניק לגמרי כאילו לא התחיל לחיות ולעבוד ה' כלל ויתחיל לחיות בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש.
שפת אמת [פרשת חיי שרה, שנת תרנ"ג ד"ה ורש"י] מעיר שבכל שלב משהלבים השונים של חיי האדם יש מעלות משלה. למשל, בזקנה יש יתרון של יישוב הדעת ובצעירות יש מרץ וזריזות והתלהבות. ונוהג העולם הוא שאין אותן תכונות קיימות בו זמנית אצל בן אדם מסויים, אלא כל תכונה ותכונה קיימת בשלב אחר של החיים. "אבל צדיקים התמימים נמצא כל מיני שלימות בכל ימיהם." וזאת המשמעות של שוויון שנותיה של שרה, בכל שלב בחייה היו לשרה את התכונות החיוביות של כל השלבים יחד. (דוד מגנצה)

שבת שלום!

ועד בית הכנסת