פרשת משפטים
דבר תורה משפטים
אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. (שמות כ"א:י"ט)
דתני דבי רבי ישמעאל: ורפא ירפא - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. (בבלי, בבא קמא פ"ה.)
לפי התנא רבי ישמעאל, הפסוק שעוסק בדיני תשלומים על נזק גוף האדם מלמדנו, בדרך אגב, שהתורה מרשה לרופאים לטפל בבני אדם. רש"י [בבא קמא פ"ה.] מסביר את הסיבה שחז"ל נזקקו לדרשה זו:
לא נימא רחמנא מחי ואיהו מסי (שלא נאמר ה' מביא את המחלה והרופא מחלים).
אילולי הדרשה, היינו יכולים להבין שהיות ומחלה הבאה לאדם הינה "גזירת המלך," רצונו של מלך מלכי המלכים, אזי המטפל ומנסה לרפאות מבטל את גזירת ה' יתברך. [תוספות הרא"ש] ובלשון הרמב"ן [ויקרא כ"ו:י"א] "ש[לא} יאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר." לכן היה צורך לדרוש שיש רשות לרפאות.
לדעת הרמב"ם, שכידוע היה רופא, לא רק שניתן רשות לרופא לרפאות, אלא שיש מצוה. [הלכות נדרים ו:ח]
וכן פוסק הטור "שנתנה לו (לרופא) רשות לרפאות, ומצוה היא ובכלל פיקוח נפש הוא." [יורה דעה הלכות ביקור חולים ורפואה סימן של"ו]
מפתיעה הערתו של הרמב"ן, [פירושו על ויקרא כ"ו:י"א] שגם הוא היה רופא, שתנא דבי רבי ישמעאל דרש שניתנה רשות לרופא לרפאות ולא שנתנה רשות לחולה להתרפאות, ולגישתו הרשות להתרפאות היא בעצם בדיעבד.
באופן נחרץ, ברור שלשיטת הרמב"ם, מצוות הרופא לרפאות הינה לכתחילה. בהלכות דעות [ד:כ"ג], הנשר הגדול מציב רופא בראש רשימת עשרה הדברים שצריכים להיות בכל עיר כדי שתלמיד חכם יגור בה.
הרב נחום רבינוביץ [יד פשוטה, הלכות דעות שם] מצטט את דברי הרמב"ם בהקדמה לאבות, פרק ה':
יהיה מלאכת הרפואה עניין רב מאד במעלות ובידיעת ה' ובהשגת האושר האמתי, ויהיה לימודה וההתעסקות בה עבודה מן העבודות הגדולות שבעבודות.
הרב עובדיה יוסף מדגיש את הפן האמוני\השקפתי בנדון וכותב שהגם שישנו חיוב להתרפאות "שלא יתלה מבטחו ברופא, אלא יתפלל להשם יתברך שירפא אותו על ידי שליחותו והשתדלותו אצל הרופא." [ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן ב']
בסופו של דבר, שומה עלינו, הן החולה והן הרופא, להבין שה' יתברך הוא רופא כל בשר, ובחסדו העניק כח לרופאים לרפאות.
דבר תורה זה מוקדש בהוקרה ובהכרת הטוב לכל אחד הרופאים שטיפל בי מעודי ועד היום, ובאהבה מיוחדת לרופא הכי אהוב עלי, אחייני הרב ד"ר משה זאב פרימר, שזה ע תה סיים כשלושה חודשי שירות בבית חולים שדה בעזה, שם עסק בהצלת חייהם של גיבורינו, חיילי צה"ל. יהי רצון שזכות זו תעמוד לו ולביתו. [דוד מגנצא]
שבת שלום וחודש טוב!
ועד בית הכנסת