דבר תורה תצוה

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
(שמות כ"ז:כ')
צרור המור כותב, על פי מדרש אגדה, שכתיתת שמן הזית הינה משל לעם ישראל ש"הם מדוכאים ומעונים," והוא מביא גם את דרשת חז"ל, המציגה סמליות של שמן הזית עצמו בהקשר לעם ישראל:
"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" [ירמיהו י"א:ט"ז] - שכל המשקין מתעברין אלו עם אלו והשמן (עולה על כל המשקין) (ו)אין נתערב עמהם. כך ישראל עולים למעלה, שנאמר "ולתתך עליון על כל הגוים." [דברים כ"ו:י"ט] ומה הזית שעושים ממנו שמן ומאיר, כך ישראל מאירים הם לעולם הבא, שנאמר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו." [שופטים ה:ל"א] ילקוט שמעוני ירמיהו רמז רפ"ט
צרור המור מעיר ששני הדברים קשורים זה בזה, שלמרות היות עם ישראל מדוכא ומעונה, הוא יעלה למעלה, וזאת "בסבת התורה שנקראת שמן זית זך," (היות והיא מורכבת מכ"ז אותיות [כ"ב אותיות בתוספת חמש האותיות הסופיות]). היינו הגורם המגן על עם ישראל נגד הדיכוי והעינוי שלו והמאפשר לו בסופו של דבר לעלות למעלה ולהעיר לעולם הבא הוא הקשר של האומה עם תורת ה'. [לפי דוד מגנצא]


שבת שלום!
ועד בית הכנסת