דבר תורה בהר

אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. ( ויקרא כ"ו:י"ג)
בדבר תורה קודם, עסקנו במשמעות התפילה "ותוליכנו קוממיות לארצנו" שבברכות קריאת שמע של שחרית, וציינו גם את משמעות כינוי מלחמת השחרור של מדינת ישראל בשם "מלחמת הקוממיות."
שאלות ותשובות "הלכות קטנות" [חלק א' סימן קפ"ה] (הרב ישראל יעקב בן שמואל חאגיז – נולד בפס, מרוקו ה'ש"פ [1620] נפטר בקושטא ה'תל"ד [1674]) דן בשאלה האם נוסח התפילה בארץ צריך להיות "והוליכנו קוממיות בארצנו" – באות בי"ת במקום אות למ"ד. תשובתו היא שאכן כך נוהגים בארץ ישראל (!), אך "אם היו אומרים לארצנו לא הפסידו." הנימוק לתשובתו הוא שגם בארץ ישראל בתפילתנו "על אחינו גם כן אנו מבקשים;" היינו יהודי ארץ ישראל הזוכים כבר ללכת קוממיות בארצנו מתפללים שכל עם ישראל, באשר הוא שם, יזכה לעלות ארצה ולהצטרף לאלה שכבר נמצאים באופן קבוע בתוך ארצנו הקדושה.
הרב חיים דוד הלוי, רבה של תל אביב (ה'תשל"ג עד פטירתו בשנת ה'תשנ"ח) הביא אותו נימוק והרחיב "שבכל תפילותינו אין כלל בקשות אישיות פרטיות; כולן בקשות לכללות האומה," ועל כן, אילו בארץ היו מתפללים "ותוליכנו בארצנו," אזי "בזה אנו מדגישים בפירוש שאנו מתכוונים לעצמנו בלבד ומוציאים מכלל בקשתנו את כל העם שעדיין בגולה." [שו"ת מים חיים, חלק א', סימן י"ב]
תשובות אלה מביעות את הקשר שבין יהודי ארץ ישראל לבין אחינו שטרם זכו לעלות ארצה ואת התקוה שאכן כל בית ישראל ישכיל לעלות אל חצרות בית ה' ואל ארץ השכינה. משמעות הנוסח "והתוליכנו קוממיות לארצנו," שבפועל הוא הנוסח המקובל גם בארץ ישראל, היא שאיפה להגיע לאחדות בין עם ישראל היושב בציון לבין אלה הנמצאים על אדמת ניכר. בעומק הדבר, איחודו המושלם של עם ישראל תלוי בארץ ישראל, כפי שספר הזהר דורש: [חלק ג:צ"ג]
"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" [שמואל ב ז:כ"ג] - אימתי גוי אחד בזמן שהם בארץ.
נוכל להוסיף שקוממיות ממלכתית של עם ישראל תיתכן אך ורק בתוך ארצנו. (דוד מגנצא)
שבת שלום!
ועד בית הכנסת