דבר תורה יום ירושלים

אפשר לחלק את ההיסטוריה של ירושלם לתקופת הפרה-היסטוריה שלה ותקופת היסטוריה עצמה.
לפי מסורת חז"ל, בריאת העולם התחילה בירושלם:
אבן היתה שם (בקודש הקדשים) ושתיה היתה נקראת. תנא: שממנה הושתת העולם. תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם. וחכמים אומרים: אלו ואלו (תולדות שמים וארץ) מציון נבראו, שנאמר "מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ." ואומר "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ." [תהלים נ:א-ב] - ממנו מוכלל יופיו של עולם. (בבלי, יומא נ"ד)
העולם נברא מאבן השתיה, שהפכה לרצפת קודש הקדשים.
ששה ימים-קוסמיים לאחר התחלת הבריאה, הבורא יתברך חזר להר המוריה, וברא ממנו את אדם הראשון, שיא הבריאה:
אמר רבי יודה בן פזי מלא תרווד אחד נטל הקדוש ברוך הוא ממקום המזבח וברא בו אדם הראשון. (ירושלמי, נזיר ז:ב)
נמצא שהפרה-היסטוריה של עיר הקודש כולל היבטים כלל-עולמיים (אוניברסליים) – בריאת העולם ובריאת האב הקדמון של כל האנושות.
המעבר בין הפרה-היסטוריה להיסטוריה של ירושלם היה בעקידת יצחק. במובן ממשי, העקידה הינה אחת מפעילויות היסוד של עם ישראל, וכפי שבריאת העולם התחילה בירושלים, כך יצירת העם הנבחר הייתה בעיר הנצח. עם העקידה, החשיבות הישראלית של ירושלים החליפה את החשיבות הכלל-עולמית שלה.
המשוררת הדגולה, נעמי שמר, הבינה את הנקודה הזאת. בבית אחד בשירה "ירושלם של זהב," שנכתב זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלם, כולל את המילים "ככר השוק ריקה." על מילים אלה, נעמי שמר קבלה שבט הביקורת של סופר שמאלני, שהרי הערבים פקדו את השוק ולכן אין ככרה ריקה. תגובתה של נעמי שמר הייתה:
אכן ואכן, בעיני ירושלם בלי יהודים היא עיר אבלה ושוממת. יתירה מזו: ארץ ישראל, כשהיא ריקה מיהודים היא ישימון בעיני. ועוד: כל העולם כולו, אם הוא חס וחלילה ריק מיהודים, הוא בעני חור שחור ביקום.
אכן המשוררת הבינה שמעמדה העיקרי של ירושלם הוא בהיותה עיר הקודש ובירת הנצח של עם ישראל.
אתנו להעיר שבאחרית הימים, ירושלם תחזור למעמדה הכלל-עולמי, כפי שישעיהו ניבא:
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ͏ִם. [ב:ב-ג]



ובפי מיכה המורשתי, אותה נבואה כמעט מילה במילה:
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים. וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ͏ִם. [ד:א-ב]
חובתנו הוא להיות ראויים להביא לבניינה של ירושלם מחדש ובזה להגשים גם את השפעתה חובקת העולם. (דוד מגנצא)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת