דבר תורה נח

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. (בראשית י"א:א)
שפה אחת - לשון קודש רש"י, על פי בראשית רבה
לדברי חז"ל, עברית, לשון הקודש, היא שפת בריאת העולם והיא הייתה השפה כלל-עולמית (אוניברסלית) עד לדור ההפלגה. [בראשית רבה י"ח:ד;ל"א:ח]



רמב"ן [שמות ל:י"ג] מסביר מדוע עברית נקראת "לשון הקודש":
שהוא מפני שדברי התורה והנבואות וכל דברי קדושה כולם בלשון ההוא נאמרו. והנה הוא הלשון שהקב"ה יתעלה שמו מדבר בו עם נביאיו ועם עדתו... ובו נקרא בשמותיו הקדושים... ובו ברא עולמו, וקרא שמות שמים וארץ וכל אשר בם ...
עברית הינה לא רק לשון הבריאה, אלא גם הלשון בה דבר ה' עם עמו.
של"ה (שני לוחות הברית – ישעיה הלוי הורוביץ ה'שי"ח [1558] – ה'ש"ע [1630]) מוסיף הערה שמצביעה על הרובד העמוק של אמרת חז"ל שלשון קודש היא לשון בריאת העולם, וזו לשונו:
היות לשוננו זה נקרא לשון הקודש ירצה ודאי היותו המצאה אלהים ולא כשאר לשונות ואין ספק שהוא הלשון המציא הקב"ה כשהמציא את עולמו אז ודאי קדם אל עולמו. (בית ישראל ח:)
הערה זו, מתקשרת לדעה בירושלמי [מגילה א:ט] שמכנה את לשון הקודש "לשון יחידו של עולם."
יתירה מזו, העובדה שה' יתברך דיבר עם עמו בלשון קודש יצרה קשר ממשי בין העם הנבחר לבין לשון הקודש. וכן מעיר הגר"א [חומש הגר"א, דברים י"א:כ"ט]: "ולמה נקרא לשון הקודש, לפי שהקב"ה דיבר בו עם ישראל באותו הלשון, ונתן להם את התורה." כאשר ה' גילה את שכינתו לפני כלל ישראל במעמד הר סיני ונתן לנו את תורתו הקדושה, הוא יתברך דיבר אתנו בלשון קודש.
כה חשוב הוא הקשר בין עם ישראל לבין לשון הקודש שחז"ל למדונו:
ישראל נגאלו ממצרים בשביל שלא שינו את לשונם, שהיו מדברים בלשון הקודש. ויקרא רבה ל"ב:ה
רבי יהונתן אייבשיץ רואה אמרה זו כבניין אב, וכותב:
כמה גדולה מעלת לשון הקודש שהיא המקרבת ישועה וגאולה.
יערות דבש ח"ב דרוש לז' אדר
שפת אמת מסביר שלאחר בלבול הלשונות בדור ההפלגה, עם ישראל שמר על לשון הקודש, ועובדה זו תרמה לאיחודו של העם. דור ההפלגה איבד את אחדותו מפני שלא רק שהוא לא ניצל את לשון הקודש לעבודת ה', אלא ניסה להשתמש בה כדי למרוד נגדו, ועל כן הדור איבד את אחדותו. בניגוד לדור ההפלגה, עם ישראל מבין שאחדותו צריכה להיות לשם שם, והעם מנצל את לשונו הייחודית כדי להגיע ליעדו. לפי הערותיו\הארותיו של שפת אמת, ניתן להבין שתפקידה של לשון הקודש באיחוד עם ישראל הוא המעניק ללשון הקודש את הכרח להחיש את הגאולה.
אנחנו מצפים למימוש המילה המבורכת ביותר בלשון קודש – שלום. (דוד מגנצא)


שבת שלום!
ועד בית הכנסת