top of page

דבר תורה נח

דבר תורה נח

כיון דאמר ליה דישתזיב הוא ובנוי לא בעא רחמין על עלמא ואתאבידו ובגין כך אקרון מי המבול על שמיה כמה דאת אמר "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח." [ישעיה נ"ד:ט] (כיון שאמר לו [ה'] שהוא ובניו יינצלו ולא ביקש רחמים על העולם ונאבדו, ובגלל זה נקראים מי המבול על שמו, כפי שנאמר "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח." [ישעיה נ"ד:ט]) [זוהר נח ס"ז:]

בהערותיו על פרשת נח, הרב יהונתן אייבשיץ מזכיר את אמרת הזהר [בראשית ס"ז:] שנח לא ביקש רחמים על בני דורו, ובלשונו של רבי יהונתן, "נח חטא שלא היה מתפלל על אנשי דורו," ועוד "ולא הוכיח לבני דורו."
רבי יהונתן רואה רמזים לאמרה זו בלשון הפסוקים. הפרשה פותחת ב"אלה תולדות נח," ורבי יהונתן מעיר ש"אלה" מהווה מיעוט, היינו תולדותיו של נח היו רק שלושת בניו, לעומת אברהם אבינו "שהיו לו תולדות לבד מבניו, היינו שהיה מגייר גרים." (כהערת רש"י על הפסוק בפרשת לך לך "ואת הנפש אשר עשו בחרן." [י"ב:ה]) לעומת אברהם אבינו, שניסה ללמד את בני דורו שקיים אלהים יחיד, ולהוכיח את בני דורו על מעשיהם הרעים ולהכניסם תחת כנפי השכינה, נח לא ניסה כלל להשפיע על בני דורו. לכן, שלא כמו אברהם, תולדותיו של נח היו אך ורק בני משפחתו, צאצאיו הביולוגיים, כי הוא לא ניסה ליצור "צאצאים" רוחניים.
בעקבות הערת הזהר, רבי יהונתן מציע פירוש מעניין לדברי הפסוק "... וישאר אך נח ..." [ז:כ"ג] רבי יהונתן מציין שלפי המסופר בגמרא [מכות י"א.] "שמצוה לצדיק להתפלל על אנשי דורו ... ואם לא התפלל לא נקרא צדיק," ולפי זה, לאחר המבול, בו נח לא התפלל לטובת אנשי דורו, הוא נשאר אך נח, בלי הכינוי "צדיק" שניתן לו בראשית הפרשה.
נוסיף שלפי הזהר, הסיבה שבהפטרת פרשת נח, ישעיהו הנביא מכנה את המבול על שם נח, "מי נח" היא שנח לא ביקש רחמים על בני דורו. לכן המבול כאילו נזקפת לחובתו של נח ונקראת על שמו "מי נח." (דוד מבנצא)
שבת שלום וחודש טוב!
ועד בית הכנסת

bottom of page