דבר תורה שבת שובה

בדבר תורה קודם, הבעתי את דעתי שההלכה החשובה ביותר בעשרת הפרקים וששים ותשע ההלכות שבהלכות תשובה של הרמב"ם היא דבריו בפרק ג, הלכה ד:
... צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו.
רבי לוי יצחק מברדיטשב מקשר להלכה זו את אמרת המשנה [סנהדרין ד:ה]:
לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. (יש לציין שגרסת אליהו רבה [מדרש המיוחס לאליהו הנביא, ופסקאות ממנו הוזכרו בתלמוד הבבלי] היא "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר, בשבילי נברא העולם.")
כך כותב רבי לוי יצחק:
עיקר מה שמביא לאדם לידי יראת שמים הוא כשיהיה תמיד מחשבתו שכל העולם תלוי במעשיו, כדברי חכמינו ז"ל באמרם: חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם, ולעולם יראה אדם כאילו חציו זכאי כו' זכה הכריע את כל העולם לכף זכות [בבלי, קידושין מ:]. ונמצא, כשעולה זה במחשבתו שכל העולם תלוי בו במעשיו, ובשבילו נברא העולם, אזי יתמרמר על חטאיו ויתלהב למצות ה' ולתורתו, כדי שיביא שפע לכל העולמות ולכל המלאכים ולכל הנשמות ולעולם התחתו
על פניו, ניתן הבין את אמרת המשנה כדברי גאוה, התנשאות ויומרה, אלא חז"ל כיוונו שהיהודי יגיד את המילים האלה בתור קבלת אחריות. בפירושו לדברי הרמב"ם, הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) מעיר שהכוונה היא ש"צריך כל אדם לראות עצמו כאילו האחריות (לכל העולם) מוטלת עליו בלבד. ואכן, מי שבאמת רואה את עצמו כאחראי על כל העולם יקפיד במעשיו, וירבה במצוות וימעיט בעבירות כדי להטות את כף הדין לטובת כל העולם כולו.
באשר לאמרת המשנה, המקובל הרב מנחם ריקאנטי ( ה"א י' [1250] - ה"א ע' [1310] מוסיף מילה אחת לדברי המשנה, וכותב:
כל אחד מישראל חייב לומר לעצמו בשבילי נברא העולם (ריקאנטי בראשית פרק י"ז:א)
אילו היה האדם אומר לזולת "בשבילי נברא העולם", אזי היה בזה מנה גדושה של יומרה; אך כאשר הוא אומר את זה לעצמו, הכוונה הינה הכרת האחריות שלו כלפי העולם כולו. (דוד מגנצא)


שבת שלום וגמר חתימה טובה !
ועד בית הכנסת