דבר תורה ויחי
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר. אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ. (מלכים א' ב:א-ב)
בהפטרת פרשת ויחי אנחנו קוראים את צוואתו של דוד המלך לבנו-יורשו שלמה. מאלף שציוויו הראשון של דוד לבנו הוא "והיית לאיש." אבי שושלת המלוכה היחידה של עם ישראל בחר להקדים ציווי זה לזירוז בנו לשמור את משמרת ה' אלהיו ו"ללכת בדרכיו לשמור חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו." [פסוק ג']
רלב"ג מפרש את פשוטו של מקרא בהקשר לדעת סדר עולם רבה [פרק י"ד] ששלמה היה בן שתים עשרה שנה במלכו. ולכן, כוונתו של דוד בציווי לבנו הייתה "שלא תהיינה פעולותיך פעולות צעיר שנים ונער, אבל תהיינה פעולות איש גדול."
ומצודת דוד פירש כעין דברי הרלב"ג: "והיית לאיש - עם שאתה עודך נער התחזק עצמך להיות כאיש השלם בשניו הואיל ואמות ואינני להדריכך בדרך תלך."
פרשננו המסורתיים מסבירים את המשמעות של להיות לאיש:
רש"י [שמות ט"ו:ג] מפרש – לגיבור; אבן עזרא דן במשמעות "איש" בשלושה מקומות בתנ"ך ומפרש שהכוונה היא איש חיל ונודע [שמות ל"ד:ו], ידוע וגיבור [במדבר י"ג:ב] ונכבד [תהלים כ"ה:י"ב].
רד"ק מפרש ש"איש" הינו איש טוב וירא אלהים [שמ"ב י"ז:כ"ה] שהוא זריז ומושל בנפשו וכובש את יצרו [מלכים א' ב:ב] והוא מציין שזהו תרגומו של יונתן בן עוזיאל.
המהר"ל מפראג מוסיף "וכל יראי אלהים ראוי להיות נקראים 'אנשים,' כי מי שהוא ירא אלהים אינו מתפתה לשום אדם, ולא ליצרו, לכך נקרא 'איש'." [גור אריה שמות י"ז:ט]
לפי כל זה, אפשר להבין שדוד הודיע לשלמה שהדרך, בה"א הידיעיה, להיות גיבור נודע ונכבד שמושל בעצמו וכובש את יצרו היא בשמרו את משמרת ה' אלהיו. היות ודוד לא יהיה חי כדי להמשיך ולהדריך את שלמה, הוא יצטרך למצוא בעצמו את ההדרכה על ידי שמירה נאמנה של דבר ה'.
אפשר להציע גם שכוונתו של דוד בציווי לשלמה "והיית לאיש" היא שקודם כל תהיה בן אדם, "מענטש;" ואז לגשת לקיום חוקיו מצוותיו משפטיו ועדותיו של ה' יתברך.
הבנה זו של דברי דוד המלך לשלמה בנו מתאימה לאמרה המבוססת על מדרש ויקרא רבה [ט:ג] "דרך ארץ קדמה לתורה." [דוד מגנצה]

שבת שלום!
ועד בית הכנסת