top of page

פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

דבר תורה ואתחנן

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן. (דברים ג:כ"ה)
למה היה מבקש לפני הקב"ה לעבור את הירדן? והלא כבר נאמר לו "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ." וכבר ראה אהרן מת בהר ההר? אלא כדי לחבב הארץ בפני ישראל. (פסיקתא)

שפתי כהן [הרב מרדכי הכהן, תלמיד רבי משה קורדיברו] מרחיב את דברי הפסיקתא וכותב:
לזה התפלל (משה) כל כך תפילות כמניין ואתחנן – להודיעם חשיבותה ושבחה (של הארץ) והוא מתאווה להכנס בתוכה; כל זה להחשיבה ולומר להם שהם יותר זכאין ממנו, לפי שהם רבים "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס." [איוב ל"ו:ה]
הנה לנו גדולתו של אדון הנביאים. הגם שיודע שהוא עצמו לא יזכה להיכנס לארץ המובטחת, הוא דואג שקהל מרעיתו יחבב את הארץ וירצה להיכנס אליה. בעצם, בגישתו זו, משה רבנו ממלא את שליחותו. הרי במעמד הסנה הבואר, כאשר ה' מנה את משה להיות מושיען של ישראל, הוא יתברך הבהיר למשה שיעוד תפקידו אינו רק להוציא את העם הנבחר משעבוד מצרים, אלא גם להעלותם "אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש." [שמות ג:ח]
ועוד כותב שפתי כהן:
נתאווה (משה) ליחד הקב"ה בארץ לפי שכל ישראל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. [בבלי, כתובות ק"י:] לזה אומר לישראל בכל משנה תורה "אלהיך" "אלהיכם" – לומר שהם נכנסים לארץ ונקרא שמו עליהם
בתקופה של ארבעים שנה שבין הוצאת ישראל ממצרים לבין הכנסתם לארץ המובטחת, תפקידו של משה רבנו היה לקרב את העם לה' ולתורתו, והנה גם את תפקידו זה מילא משה בנאמנות.
אכן, משה רבנו הוא הרועה הנאמן: נאמן לבני ישראל צאנו ונאמן לתפקיד שהטיל עליו ה' יתברך על כל חלקיו. (דוד מגנצא)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת

bottom of page