דבר תורה ואתחנן

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹֽן: (דברים ג:כ"ה)
ההר הטוב הזה - זו ירושלם: והלבנון - זה בית המקדש: (רש"י)
רש"י מפרש, על פי מדרש, שרצונו של אדון הנביאים היה לא רק להכנס לארץ הקודש, אלא להגיע לעיר הקודש ולבית המקדש.
וכן, מסעותיו של ראשון האבות בארץ המובטחת היו "הלוך ונסוע הנגבה" [בראשית י"ב:ט] וגם שם רש"י מפרש [על פי בראשית רבה ל"ט:ט"ו] שמגמת פניו של אברהם אבינו הייתה להגיע להר המוריה. ובבראשית רבה מפורש "הולך ומכווין כנגד (מקום) בית המקדש."
חז"ל לימדונו שיש עשר מדרגות של קדושה בארץ ישראל, כאשר ירושלם מקודשת יותר משאר ערים מוקפות חומה בארץ, והר הבית מקודש משאר העיר ירושלם, ובית המקדש מקודש יותר, עד ששיא הקדושה עלי תבל הוא קודש הקדשים. [כלים א:ו-ט]
בלי לפגוע, חלילה, בקדושתה הכללית של ארץ ישראל, אין זה מפתיע שהן אברהם אבינו והן משה רבינו שאפו להגיע לרמת הקדושה הגבוהה של ירושלם. אך, יתירה מזו, שיטתו העקבית של המהר"ל מפראג היא שקדושת הארץ נובעת מעצם מציאת בית המקדש בתוכה, וכניסוחו של הרב יהושע דוד הרטמן: "קדושת הארץ היא קדושת ירושלם וקדושת ירושלם היא קדושת בית המקדש." ואם כן, במידה מסוימת, אין אפשרות לחוות עד תום את קדושת ארץ ישראל בלי לחוות את קדושת ירושלם, ואך טבעי שגדולי האומה שאפו להגיע לעיר הקודש.
הרב שמשון רפאל הירש [בפירושו ל -ח:י] מנסח את הנקודה כך:
ציון וירושלם מטביעה על כל ארץ ישראל את חותמת ייעודה הרוחני, וכעין זה מצאנו גם לעיל [ג:כ"ה] הייעוד הרוחני של הארץ מרוכז בהר ציון.
ראוי לציין את משמעות הדגשת מרכזיות ירושלם בפרשה שתמיד נקראת בשבת נחמו. (דוד מגנצא)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת