top of page

פרשת וירא

פרשת וירא

דבר תורה וירא

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים." (בראשית י"ח:י"א)
הפסוק שלנו הוא הפעם הראשונה שהמילה "זקן" מופיעה בתורה.
בספרו "עת זקנה" הרב יוסף צבי רימון מעיר שלכאורה ישנן גישות שונות להזדקנות של בתלמוד ובזהר.
הבבלי [ערכין י"ט.] מביא אמרתו של חזקיה: "אמרי אינשי: סבא בביתא פאחא (רש"י: שבר, רבינו גרשום: מוקש) בביתא, סבתא בביתא סימא בביתא." אנשים אומרים שכאשר זקן בבית יש שבר בבית, אבל כאשר יש זקֵנָה בבית, אזי יש מטמון בבית. רש"י מפרש שפשר האמרה הוא שזקן אינו אלא למשא, ואילו זקנה היא מטמון מפני שהיא יכולה "לטרוח ולעשות מלאכה בזקנותה."

לעומת דברי הבבלי, זהר מעיר: "תניא סבא בביתא סמנא טבא בביתא." (למדנו: זקן בבית סימן טוב בבית.) [זוהר חדש בראשית ל"ד:ב] על פניו, הערת הזהר מנוגדת לזו של הבבלי.
לפי פירושו של רש"י, הרב רימון מסביר שאין הבבלי קובע בצורה מהותית שזקן בבית הוא דבר שלילי. משמעות האמרה היא שהיות ואיש אינו רגיל לעשות הרבה דברים בתוך הבית, היותו בבית עלול לגרום לשבר, ולעומתו, היות והאישה רגילה לעבוד בבית, היותה בבית מהווה ברכה. אפשר לראות את אמרתו של חזקיה כאזהרה לדאוג לזה שהיות הזקן בבית לא ייהפך לשבר.

אמנם, כמובן המציאות שלנו שונה מאד מזאת של קדמונינו בימי הגמרא, והיום נשים עובדות מחוץ לבית והרבה אנשים עוזרים במשק הבית, אך "העקרון שעולה מן הגמרא לא השתנה: לקראת הזקנה צריך ללמוד 'מקצוע' חדש, הן האיש והן האישה צריכים למצוא דרכים חדשות לנצל את כחותיהם בתוך הבית ומחוצה לו. כאשר הסבא והסבתא מצליחים לפעול בצורה מתאימה למצב החדש, הם יכולים להוסיף רבות לכולם, להוסיף אור נעים, להוסיף תבונה וחכמה, להוסיף תורה ואורה" ואז לממש את דברי הזהר "סבא (וסבתא) בביתא – סמנא טבא בביתא." (דוד מגנצא)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת

bottom of page