פרשת וישלח
דבר תורה וישלח
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִֽיר: (בראשית ל"ג:י"ח)
נכנס בערב שבת עם דמדומי חמה מבעוד יום. (בראשית רבה ע"ט:ו)
רשב"ם מפרש ש"שלם" הוא שם מקום (בגבול ארץ ישראל), ורבינו בחיי מסכים אתו ברמת הפשט, אך מוסיף:
אבל רז"ל דרשו שבא לשכם, ויהיה "שלם" לשון שלמות, לא לשון מקום
צרור המור מרחיב את דברי חז"ל ומפרט שהשלמות שיעקב אבינו השיג הייתה בזכות חזרתו לארץ ישראל, וזה לשונו:
ורמז שכל עוד שהיה בחוצה לארץ לא היה שלם לפי שהיא ארץ טמאה ואין השכינה שורה בחוצה לארץ. ולכן אמר ויבא יעקב שלם עיר שכם לפי שהיה בארץ כנען.
נתיבות שלום (האדמו"ר רבי שלום נח מסלונים [ה'תרע"א – תש"ס]) ממשיך את גישתו של צרור המור, וכותב:
"ויבא יעקב שלם" - יש לפרש שמשמעות "שלם" היא תכלית השלמות, דהיינו שאז הגיע יעקב לתכלית השלמות כי אז היתה התחלת כניסתו לארץ ישראל.
האדמו"ר ממשיך ומפרש שדברי המדרש שיעקב נכנס (ארצה) לקראת כניסת השבת מכוונים לעניין השלמות שיעקב השיג בחזרתו ארצה:
יעקב נכנס לארץ ישראל ממש בפניא דמעלי שבתא ונתאחדו אצלו שבת וארץ ישראל. נמצא כאשר נכנס יעקב בערב שבת עם דמדומי חמה לארץ ישראל נצטרפו יחד הנפש הנבחרת (יעקב) בזמן הנבחר עם המקום הנבחר. אם כן הגיע אז לתכלית השלימות שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. וזה שכתוב "ויבא יעקב שלם," שהשיג דרגת שלימות רצון ה' שקיבל שבת בארץ ישראל
בזה שיעקב אבינו, בחיר האבות, [מדרש שכל טוב בראשית ל"ג:י"ז] נכנס לארץ הקודש לקראת היום הקדוש, הוא חיבר יחד את קדושת האדם, קדושת הזמן וקדושת המקום, ובזה הגיע לשלמות.
והאדמו"ר מסביר את הקשר הרעיוני בין שבת וארץ ישראל:
דכל המצוות יש להן גבול ומדה כי רק בעת שהאדם עוסק בקיום המצוה הוא קשור אליה, אבל קדושת שבת וארץ ישראל מקיפות את כל מציאותו של איש יהודי. כי הנה האור מקיף והאור הפנימי של שבת קודש אופפים את כל מהותו, כיון שבאה השבת נכנס כל כולו לתוך השבת על כל מציאותו לא רק התורה והתפילה וכל מעשיו הטובים ספוגים בקדושת השבת, אלא אפילו אכילתו שינתו וכל תענוגיו כולם בצל כנפי השבת. וכמו כן ארץ ישראל מקפת גם כן את כל מציאותו. איש יהודי השרוי בארץ ישראל, קדושת הארץ חופפת עליו והריהו טובל כולו באוויר של קדושה. (ההדגשות שלי) וזה עניין השלימות שיש בשתי מצוות הללו שבת וארץ ישראל, שהקשר של היהודי עמהן אינו בגבול ובמידה, אלא הן מקיפות את כל מציאותו בלי מצרים..
(דוד מגנצה)
שבת שלום!
ועד בית הכנסת