דבר תורה חיי שרה


וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. (בראשית כ"ג:א)
שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה - כֻּלָּן שָׁווִין לְטוֹבָה: (רש"י)
חייה של שרה אמנו כללו את הצרות של פרעה, אבימלך מלך הפלשתים והגר וישמעאל, ומעבר לכל אלו, העובדה שעד גיל תשעים היא לא ילדה. ואם כן, נשאלת השאלה: איך רש"י קובע שכל שנותיה היו לטובה?
אבי מורי ורבי ז"ל הסביר שכוונתו של רש"י אינה שכל ימי חיי שרה היו טובים, אלא שהם שווים בזה שהיא עשתה טובה בכולם. בין בעתות צרה, כמו בהיותה אצל פרעה או אבימלך, ובין בעתות שמחה, שרה אמנו המשיכה לפעול במעשים טובים.
אבי הוסיף שהחזרה המשולשת של הפסוק על המילה "שנה" (בפעם השלישית בלשון רבים) הינה כנגד שלושה שלבים של חיי האדם: ילדות, נערות ובגרות. בכל שלב, חייה של שרה היו שווים לטובה, כי היא המשיכה לעשות מעשים טובים כפי יכולתה, ובכל שלב היא בנתה על השלב הקודם והגיעה להישגים גדולים יותר.
בדרך כלל, כאשר אדם מסתכל אחורה על חייו, עולות מחשבות של טעויות ופספוסים, שאילו ניתן לתקנם האדם אכן היה מתקן. אך מילת הפתיחה של הפסוק ושל הפרשה, "ויהיו," נקראת אותו דבר קדימה ואחורה, רמז לזה שלשרה אמנו לא הייתה סיבה להתחרט על שום היבט של דרך חייה.
הפסוק מסתיים במילים "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה." על פי דרש, נוכל לקרוא את המילה "שני" כמספר שניים – וכרמז שחיי שרה צרפו יחד שני היבטים: הגשמי והרוחני. השילוב ההרמוני בין שני הביטים השונים הוא שאׅפשר לשרה אמנו לעשות טוב משך כל ימי חייה.
בסופו ששל דבר, מפני שהמרכיב הרוחני של חיי שרה היה העיקר, כל שנותיה היו שווין לטובה. (דוד מגנצא)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת