בפרשה, הגדושה מצוות, התורה מזכירה את ארץ ישראל בהקשר לשלוש מצוות שאינן תלויות בארץ:

א] לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. (כ"ג:כ"א)
ב] לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה' וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיך נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. (כ"ד:ג)
ג] אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ( כ"ה:ט"ו)
על פניו, הקשר בין מצוות אלה לארץ ישראל אינו מובן, כפי שדון יצחק אברבנאל כתב על הלאו של נשך:
ואין ראוי שנחשוב ממה שאמר על הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה שהמצוה הזאת תלויה בארץ כי הוא צווי תמידי וכולל.
כדי להבין את הקשר, ראשית, יש לציין את גישת הרמב"ן, המיוסדת על מדרש ספרי, שעיקר שמירת המצוות הוא דווקא בארץ ישראל, וכן את הערת הנצי"ב [שמות כ:י"ב] המסבירה את שיטת הרמב"ן:
מכל מקום מיוחדות (המצוות) יותר בארץ ישראל, ועל כן נקראת "משפט אלהי הארץ." [מלכים ב' י"ז:כ"ו] והדבר מובן שלפי זה גם ייעודיה אף על גב שישנם בחוץ לארץ מכל מקום משמשים ומגיעים בארץ ישראל.
היינו, הגם שהמצוות שייכות בכל מקום בעולם, הן קשורות יותר לארץ ישראל מאשר לכל שאר ארצות תבל.
הערה זו נכונה לגבי כל תרי"ג המצוות, אך יש להציע שישנו קשר מיוחד בין כל אחת משלוש המצוות האלה לבין ארץ ישראל.
המכנה המשותף של הלאו של נשך וזה של החזקת אבן ואבן הוא צדק חברתי, והרי צדק הינו יסוד לירושת ארץ ישראל, כפי שקראנו בפרשה הקודמת, פרשת שופטים: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ." ט"ז:כ
באשר לאיסור להחזיר גרושה לאחר שנישאת לאחר, התורה מלמדת אותנו שהארץ הקדושה רגישה יותר לזימה מאשר כל שאר הארצות, כפי שהיא אומרת בפרשת העריות:
אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ. ( ויקרא י"ח:כ"ה)
אם כן, בכל אחת משלוש המצוות הנ"ל אכן קיים קשר מהותי וייחודי עם הארץ הקדושה. (דוד מגנצא)
שבת שלום!
ועד בית הכנסת