פרשת עקב

דבר תורה עקב
כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. ( דברים ח:ז-י)
ארבעה הפסוקים הרצופים האלה מתארים את טוּבה של הארץ המובטחת, ועל כן אין זה מפתיע שהן בפסוק הראשון והן בפסוק האחרון, הארץ מכונה "טוׄבה." (יש גם לשים לב שהמילה "ארץ" מופיעה שבע פעמים, כמתאים למילים מנחות.)
בעינו החדה, הגאון מוילנא מבחין שהפסוקים משבחים את הארץ בכל הרמות: דומם, צומח, חי ומְדַבֵר (אם כי לא בסדר העולה הזה).
"אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" הוא מעלת הדומם;
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" הוא מעלת הצומח;
"אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" כוונתו "שיאכל פתו עם בשר בהמה ועוף," היינו מעלת החי;
"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" עוסק במְדַבֵר, "וברכם שיאכלו טוב הארץ וישׂבעו, 'וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ' שתבלו בטוב ימיכם, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, וכל מספר ימי חייכם תברכו את ה' אלהיכם." בלשון הגר"א.
נראה שניתן להוסיף לדברי הגאון שארץ ישראל היא, ורק היא, ארץ השכינה, ולכן מעלתה בהקשר למְדַבֵר היא שנקל יותר להתחבר לשכינה בתוך הארץ מאשר בכל שאר ארצות תבל. (דוד מגנצא)
שבת שלום!
ועד בית הכנסת