דבר תורה שופטים

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּֽחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָֽךְ: (דברים ט"ז:כ')
אמנם, התורה דורשת מאתנו לעשות צדק בכל מקום, אך, הפסוק מלמדנו שישנו קשר מיוחד בין עשיית צדק וארץ ישראל, כפי שרבי עובדיה ספורנו מעיר: "למען תחיה וירשת - תצטרך לזה יותר בארץ כי חסרון זה ימנע הירושה בה." ואכן, מדרש תנחומא [פרשת שופטים סימן ז'] אומר בפירוש שעל פי הפסוק, רדיפת צדק הינה תנאי לירושת הארץ:
שנאמר "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת" , ואם לאו לא תירש.
הרב שמשון רפאל הירש מוסיף שהתורה מלמדת שקיים קשר בין עשיית צדק ולאומיות ישראלית:
הצדק יהא התכלית העליונה והיחידה של הכלל הלאומי... ואין "צדק" אלא עיצוב כל היחסים של היחיד ושל הכלל על פי הדרישות של תורת ה'. תפקידו היחיד של ישראל הוא לרדוף את הצדק ללא הרף ובכל ההתמסרות, "למען תחיה וירשת" וגו', ועל ידי כך כבר עשית את כל הדרוש להבטחת קיומך הגופני ("תחיה") והמדיני ("וירשת"). ההצלחה המדינית התלויה בעשיית משפט וברדיפת צדק קרויה כאן "ירושה" - "וירשת" - גם אחרי שכבר הושלמה ירושת הארץ. ודבר גדול למדנו מכאן: ירושת הארץ תלויה ועומדת בכל רגע, והמדינה היהודית חייבת לרשת את הארץ תמיד מחדש על ידי הגשמה מלאה של הצדק.
אתנו להעיר שמה שאמור לגבי הארץ בכללה אמור גם לגבי עיר בירתה. ישעיהו [א:כ"ו] מנבא שירושלם תיקרא "עיר הצדק," אך כפי שרש"י מעיר, השם הזה אינו חדש, אלא חזרה לתחילתה של עיר הקודש, כפי שישעיהו כבר אמר [א:כ"א] עליה "צדק ילין בה."
כל כך הדוק הוא הקשר בין צדק לבין ירושלם ששם מלכיה הקדומים, עוד טרם דוד בו ישי הפך אותה לבירת הנצח של ישראל, כולל את המרכיב של "צדק." מלכה הראשון של ירושלם שאנחנו פוגשים בתנ"ך הוא מלכי-צדק [בראשית י"ד:י"ח] ואילו מלכה בימי כיבוש הארץ על ידי יהושע נקרא אדוני-צדק. [יהושע י:ג'] ואכן, הרשב"ם [בראשית מ"א:י'] מעיר שכפי ש"פרעה" הוא שם כל מלכי מצרים ו"אבימלך" של כל מלכי פלשתים, כך "מלכי-צדק" או "אדוני-צדק" הוא השם הרשמי של מלכי ירושלם. ואבן עזרא [קהלת א:א'] מסביר בפשטות שכוונת שמות המלוכה אלה היא שמלך ירושלם הוא מלך ואדון של מקום הצדק.
(גם מלכה האחרון של ירושלם עד בוא משיח צדקינו נקרא "צדקיהו." אמנם ביום בריתו, אביו יאשיהו קרא לו מתניה, וצדקיהו הוא השם שנתן לו מלך בבל כאשר המליכו תחת אחיינו יהויכין, אך בכל זאת המקרא משתמש באופן עקבי ובלעדי בשם צדקיהו.)
יש לציין שתהלים ק"י:ד' מכנה את דוד המלך בשם "מלכי-צדק," כפי שאבן עזרא כותב "והנכון לפי דרך הפשט לפרש המזמור על דוד."
מלבי"ם [ישעיהו א:כ"ו] מסב את תשומת לבנו לעובדה שצדק הינו עניין של בין אדם לחבירו. הערתו זו מסבירה הן את דברי חז"ל [בבלי יומא ט:] שירושלם נחרבה בגלל שנאת חנם והן את אמרתו של הרב קוק שנזכה לבניינה של ירושלם כאשר נגיע לדרגת "אהבת חנם." היות וצדק (בין אדם לחברו) הינו חלק מהותי של הגדרת עיר הנצח, כפי שחז"ל דרשו "צדק נקראת ירושלם" [בראשית רבה מ"ג:ו'], בהכרח קיומה תלוי בבין אדם לחבירו. (דוד מגנצא)

שבת שלום!

ועד בית הכנסת