וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים. (במדבר י"ג:י"ט)
הרבי מקוצק דורש שבפקודה של אדון הנביאים לתריסר המרגלים ששלח לראות את הארץ המובטחת, כוונת משה רבינו הייתה:
משה רבנו ביקש מהמרגלים לספר אך טובת הארץ. ארץ ישראל היא טובה אפילו - ״אם רעה" - כשהיא נראית רעה לכאורה, כי קדושתה של ארץ ישראל היא בהסתר פנים וכל יהודי הרוצה למצוא את הטוב - מוצא
ועל כן,
הטובה היא, אם אפילו תמצאוה רעה. השמנה היא, אפילו תמצאוה רזה. לא דיה ארץ ישראל בראיה בעלמא - עמקות היא. על כן הוסיף להם משה "והתחזקתם" בארץ ישראל צריכים לחיזוק ולא ליפול ברוחכם.
באופן דומה הקוצקאי מצטט את אמרת חז"ל שאין ארץ ישראל הסרה כלום [בבלי, ברכות ל״ו] ושואל הכי אפשר שבאופן מילולי ארץ לא תחסר כלום? האדמו"ר מביא את הסברו של רבי זוסיא מאניפולי להערת רש"י על הפסוק ״שני חיי שרה״ - כולן שווין לטובה; אותה שאלה נשאלת - וכי אפשרי שכל חייו של אדם יהיו טובים? ההסבר של רבי זוסיא הוא "ששרה בצדקתה קיבלה כל מה שאירע לה באהבה וחשבה את כל שנותיה לטובות.
יש להבין שגם כוונת אמרת חז"ל "מלמד שאין ארץ ישראל חסרה כלום," היא:
מי שגר בארץ ישראל ואוהב את הארץ אינו חסר כלום, כי על כל החסרונות תכסה אהבת הארץ.

(לפי דוד מגנצא)
שבת שלום !
ועד בית הכנסת