דבר תורה תרומה

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (שמות כ"ה:ח)
פרשת תרומה מתחילה את חלקו האחרון של ספר שמות, שעוסק כמעט כולו בענייני המשכן\המקדש.
הרב משה צוריאל ז"ל כותב שלפי הזהר, כל ארץ ישראל קדושה בגלל בית המקדש שממוקם באמצעותה.
באופן עקבי, המהר"ל מפראג דבק בגישה שקדושת ארץ ישראל יונקת מקדושת ירושלם שבתוכה. בגור אריה [בראשית ל"ב:א] המהר"ל כותב "דקדושת הארץ היא ירושלם." הרב יהושע דוד הרטמן מרחיב ומסביר את דברי המהר"ל וכותב: "ואם קדושת הארץ היא ירושלם, אם כן קדושת ירושלם היא קדושת בית המקדש." על כן, מקור קדושת ארץ ישראל הוא ירושלם ומקור קדושת ירושלם הוא בית המקדש .
לפי זה יש לפרש את המשניות המפרטים את עשר מדרגות הקדושה שבארץ ישראל:
עשר קדושות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ... עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה ... לפנים מן החומה (של ירושלם) מקודש מהם ... הר הבית מקודש ממנו ... החיל מקודש ממנו ... ... עזרת נשים מקודשת ממנו ... עזרת ישראל מקודשת ממנה ... עזרת הכהנים מקודשת ממנה ... בין האולם ולמזבח מקודש ממנה ... ההיכל מקודש ממנו ... קדש הקדשים מט מקודש מהם. (כלים א:ו-ט)
מדרגת הקדושה העליונה בארץ היא קודש הקדשים, ואפשר להבין שממנו מתפשטת הקדושה להיכל וכן הלאה עד שהיא מגיעה לארץ ישראל בכללה, וקדושה זו של קודש הקדשים מקדשת את כל הארץ.
על פי מדרש תנחומא [קדושים י']:
ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים באמצעיתה של ארץ ישראל ובית המקדש באמצע ירושלם.
לפי זה, כותב הרב הרטמן: "ואם כן, מעלת ארץ ישראל מתומצתת בירושלם. כפי שכתב המהר"ל בחידושי אגדות לראש השנה [כ"ג.] 'ירושלם היא עיקר ולב ארץ ישראל, שהכל תלוי בו'."
קשר זה בין קדושת ירושלם לבין קדושת הארץ חזקה כל כך עד "כי הברכות בארץ (הן) בשביל בית המקדש." [מהר"ל, נצח ישראל פרק ה'] ו"כי כל זמן שבית המקדש קיים היה בית המקדש מגן על כל ארץ ישראל" [שם, פרק ז']
הרב הרטמן מסכם שלשיטת המהר"ל "כל ארץ ישראל הושפעה מהימצאות בית המקדש בתוכה."
קשר זה שבין קדושת הארץ ועצם הימצאות המקדש בתוכה מתבטא במדרש ספרי [דברים, כי תבוא פיסקא ש"א] :
"ויביאנו אל המקום הזה," [דברים כ"ו:ט] זה בית המקדש או יכול זה ארץ ישראל כשהוא אומר "ויתן לנו את הארץ הזאת," הרי ארץ ישראל אמורה ומה תלמוד לומר ויביאנו אל המקום הזה בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת.
הארץ ניתנה לעם ישראל בגלל העובדה שיבנו בתוכה את בית המקדש.
לפי גישת המהר"ל, הארץ הינה "ירושלם בזעיר אנפין." עיר הקודש וארץ הקדוש קשורות ומשוזרות זו בזו בקשר בל-יינתק. במובן מסוים, לארץ ישראל ולירושלם יש זהות משותפת.
הרב ישכר שלמה טייכטל הי"ד כותב:



וכבר ידוע מחז״ל במדרש דלפעמים נקרא ארץ ישראל בשם ירושלים דהיא מרכז ארץ ישראל, וכן הוא במדרש הנעלם בזוהר פרשת וירא [קיד, א] דכל ארץ ישראל בכלל ירוש



אם הבנים שמחה, מהדורת ירושלם תשע"ג, עמוד 32



לכן, אין זה פלא שלפעמים חז"ל דורשים פסוק שעוסק בירושלם כמוסב על ארץ ישראל בכללה או להיפך.
לדוגמא, זהר דורש:
"שמחו את ירושלם" וגו' [ישעיה ס"ו:י] בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא דתמן אתחברת אתתא בבעלה וכדין הוא חדוותא דכלא חדוותא דעילא ותתא, בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו דכתיב "שמחו את ירושלם וגילו בה" וגו', וגילו בה דייקא.
(משום ששמחה אינה נמצאת אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקודשה, ששם מתחברת אשה בבעלה ואז הוא שמחת הכל, שמחה של מעלה ושל מטה. ובזמן שישראל אינם נמצאים בארץ הקדושה, אסור לאדם לשמוח ולהראות שמחה, שכתוב "שמחו את ירושלם וגילו בה;" "גילו בה" הוא בדיוק [היינו בזמן שישראל נמצאים בה.]) [תרגום הסולם]
הגם שהפסוק מדבר במפורש בירושלם, אין הזהר נמנע מלדרוש אותו על כל הארץ כולה.
וכן, אין זה מפתיע שישנם לא פחות משבעה שמות מקראיים-מדרשיים המשותפים לארץ הקדושה ולעיר הקודש:
ארץ [זהר, תהלים כ"ד:א; אבות דרבי נתן מ"ג]
אם [ירושלמי מועד קטן ג:א, ילקוט שמעוני דברים קמ"ז]
חיים [ילקוט שמעוני, תהלים תתע"ד, אבות דרבי נתן מ"ג]
בעולה [ישעיה ס"ב:ד, אבות דרבי נתן ל"ט]
טבור הארץ [מדרש תנחומא, קדושים י'; מדרש תהלים נ:א]
נחלה [במדבר כ"ו:נ"ג, בבלי, זבחים קי"ט:]
[לפי דוד מגנצא]
שבת שלום!

ועד בית הכנסת