דבר תורה ויצא
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. (בראשית כ"ח:י"ד)
כך הבטיח ה' ליעקב כאשר הוא חלם על הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
יש פרשנים הרואים את הברכה הזאת, "כעפר הארץ", כגירסה אחרת של ברכה קודמת שניתנה לאברהם, סבו של יעקב:
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. (בראשית כ"ב:י"ז)
ברור שבשני המקרים, הברכה הינה ברכה כמותית, ברכה של ריבוי צאצאים. (בדבר תורה קודם הצעתי שברכת "ככוכבי השמים" הינה ברכה של איכות.)
הברכה "כעפר הארץ" ניתנה גם לאברהם אבינו:
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. (בראשית י"ג:ט"ז)
ראוי לציין שבשני המקרים, כאשר ברכה זו נתנה לסבא ולנכד, היא באה בעקבות הבטחת הארץ. [בראשית י"ג:ט"ו;כ"ח:י"ג]
אולי לברכת "כעפר הארץ" יש היבט איכותית בנוסף למשמעות הכמותית. לפחות ברמת הדרש, אפשר לקרוא את הברכה "כעפר הארץ" בה"א הידיעה, וכהשוואה בין צאצאי אברהם ויעקב לעפר ארץ ישראל. כפי שקדושה טבועה בעפרה של ארץ ישראל, כך ישנה בעם ישראל רמת קדושה מוטבעת. (דוד מגנצה)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת